כיצד מודדים הצלחות בחיים האישיים?

המושג הצלחה מתאר הגשת מטרות או יעדים מסוימים.

הבעיה היא שכל אחד יכול להגדיר את המושג הזה בצורה מעט שונה.

בנוסף, יש הרבה גורמים שמשפיעים על השאלה מהן הצלחות.

חלקנו רואים בהן תוצאה של מאמץ פיזי, אחרים מתייחסים אליהן כחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה ויש כאלה שמשייכים אותן לקריירה או ללימודים.

השאלה המתבקשת היא כיצד מודדים אותן בחיים האישים ומה אפשר לעשות על מנת להגדיל את הסיכוי.

באופן כללי, הצלחות בחיים האישיים נמדדות בתחושת הסיפוק שהן מעניקות.

מי שמרגיש תחושת סיפוק מסוימת יכול להגדיר את עצמו כמוצלח גם אם אין על כך הסכמה חברתית רחבה.

זה אומר שמדובר במושג שהוא לא רק ערטילאי ומופשט אלא גם אינדיבידואלי.

חוץ מזה, יש הבדלים בין האופן שבו מגדירים עמידה ביעדים בין תרבויות, עמים, דתות, קהילות, חברות ועוד.

כל קהילה יכולה לקבוע לעצמה סטנדרטים אחרים ולשפוט את העמידה ביעד בצורה אחרת.

גם כאן המסקנה היא שיותר חשוב למדוד הצלחות בחיים האישיים באופן פרטי בלבד.

אפשר כמובן לשאוב השראה ממה שמקובל בחברה ובתרבות, אך צריך לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות.

השינוי בהצלחות לאורך ההיסטוריה

כדאי גם לזכור שהצלחות משתנות לאורך ההיסטוריה.

מה שנחשב כיום לעמידה ביעד מסוים לא היה כך בעבר, ולהיפך.

יש הרבה יעדים שבעבר היו חלק בלתי נפרד מהחברה והתרבות אך עם הזמן הם נעלמו.

קשה לדעת מה יוליד יותר ולא ניתן לנבא איך ייראו היעדים של העתיד.

זה אומר שההצלחות עצמן משתנות יחד איתנו ושצריך להמשיך לעקוב אחריהן.

הפתרון הוא לקבל את הכלים הנכונים לעבודה על האישיות ולא להתפתות רק לספירת יעדים.

מי שמתמקד בעצמו ובדרך שבה הוא פועל על מנת לשפר את איכות החיים שלו ישיג תוצאות טובות יותר.

לעומת זאת, מי שבוחן רק את מצבו לעומת החברה או קהילת השווים עלול לחוות תחושות של תסכול ועוגמת נפש.

זה קורה כי היעדים כל הזמן משתנים וכי רק לנו באופן אישי יש את הכלים למדוד הצלחות פרטניות.

שירותים שניתנים במסגרת בתי אבות סיעודיים

קשישים שנמצאים במצב סיעודי צריכים להגיע לבתי אבות שמציעים להם שירותים מתאימים.

השירותים שניתנים במסגרת בתי אבות סיעודיים שונים מהשירות במוסדות דיור מוגן.

ההבדל העיקרי נובע מיכולות הקשיש ומהצרכים שלו בכל אחד מהמקומות.

במוסדות דיור מוגן למשל גרים קשישים עצמאיים שמסוגלים לתפקד לבד בכל פעולות היום יום, לעומת בתי חולים סיעודיים שמיועדים לקשישים שזקוקים לסיוע בביצוע רוב המטלות השגרתיות.

כמו כן, מוסדות דיור מוגן נמצאים תחת בעלות פרטית ואין עליהם פיקוח, בעוד בתי אבות סיעודיים הם תחת בקרה של משרד הבריאות.

אלו גורמים שמשפיעים במובן מסוים על השירותים הניתנים בבתי חולים סיעודיים ועל התנאים שהם מציעים עבור הקשישים.

צוות, חדרי שינה וציוד רפואי

את סל השירותים שניתנים במסגרת בתי אבות סיעודיים ניתן לחלק לכמה נושאים.

בכל הנוגע לצוות מדובר על בתי חולים סיעודיים שבהם עובד צוות גדול של אחים ואחיות מסביב לשעון.

צוות האחים והאחיות מסייע לקשישים בהתנהלות היום יומית ועומד לרשותם בכל מקרה של מצב רפואי דחוף.

במידת הצורך יכולים נציגי הצוות הרפואי להזעיק רופא מומחה ולהעביר את הקשיש לטיפול יסודי יותר בבתי חולים או חלילה לחדרי מיון.

במקביל, יש לציין שקשישים שנמצאים בבתי חולים סיעודיים מקבלים השגחה רפואית צמודה וחדרי שינה מאובזרים.

האבזור של חדרי השינה עולה בקנה אחד עם הצרכים של קשישים סיעודיים ובמקרים מסוימים אפילו מציל חיים.

קשישים סיעודיים בבתי אבות מקבלים גישה מלאה ללחצני מצוקה בכל מקום שבו הם שוהים וישנם שירותי חירום מסביב לשעון.

בתי אבות סיעודיים גם מחויבים לשמור על נגישות גבוהה למוקדי עזרה ראשונה, לספק שירותי ניקיון ואחזקת מבנים ולדאוג לסידורי ביטחון עבור הקשיש ובני משפחתו.

השילוב בין צוות רפואי מוסמך לבין חדרי שינה מאובזרים וציוד מתקדם מייעלים את סל השירותים של בתי אבות סיעודיים ומוכיחים דאגה לקשישים.

לבסוף, קשישים שנמצאים בבתי חולים סיעודיים מקבלים הזדמנות להשתתף בפעילויות גופניות, פעילויות חברתיות ופעילויות פנאי.

זהו ההיבט שדואג לרווחת הקשישים ברמה האישית ועוזר לשמור על חיוניותם באמצעות קשרים חברתיים.